<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"א סעיפים כ"א—כ"ב</h1>
<h2>דף לה:</h2>
לא אמרו שמברכין על השמן בששותהו בפני עצמו שהרי מזיקו, ואין מברכין עליו כלל אלא בששותהו על ידי דברים אחרים שהשמן בהם עיקר, שאילו לא היה השמן עיקר על העיקר מברכין. כיצד, דרך בני אדם לתת בירקות שמן ולבשל אותן, ופעמים אוכלין אותם דרך מזון ואותה שעה ירקות עיקר ועליהן מברך בורא פרי האדמה ופוטר את השמן, ופעמים עושין אותם לרפואה למי שחושש בגרונו, ואעפ"י כן פעמים שאין נותנין בהם שמן אלא כדרך אכילה וכל שאוכלה לרפואה אוכלה, ועל זה בין בחול בין בשבת מברך על השמן בורא פרי העץ ופוטר את השאר, אבל אם נתן בהם שמן הרבה עד שאינן ראויים לאכילה כך, אינו מברך עליהם אלא שהכל, וכן הדין (במזוג) [כשמוזג] היין במים מרובים מאד שאין דרך לשתותן כך מברך עליהם שהכל.
